על רקע קריסת בניינים ישנים ברחבי המדינה , יש הרבה מידע שנעדר מהדיירים והדבר יוצר אצל רוב האוכלוסייה חשש כבד לביטחונם האישי ברמה הבטיחותית והכספית , מהם הסימנים המעידים כי המבנה בסכנה לקריסה , למי פונים , על מי חלה האחריות וכמה יעלה לקבל חו"ד כדי שנוכל לישון בנחת .
מבנים בישראל אשר מתוכננים על פי חוק תיכנון ובניה נדרשים לעמוד בשלימותם לתקופה של 50 שנה, אך יחד עם זאת יש מספר רב של מבנים שהוקמו בישראל ונבנו מלפני שנת 1971 שאינם עברו בדיקות תקופתיות כפי שנדרש לפי התקן ע"י שיקום או חיזוק הנדרש כדי להבטיח את תילו של המבנה, לכן אנו רואים את האירועים של קריסות או הריסות של מבנים באופן מידי .
מה הסימנים המעידים כי הבניין בסיכון לקריסה ?
המבנה אולי לא יכול לדבר אך מראה סימני הזהרה שאין להתעלם מהם , כאשר ניראה סימנים של התפוצצת של בטון, קילופי בטון, התפוררות של הבטון, ברזלים חשופים היוצאים מהקיר, ברזלים עם חלודה, התנפחות של הקיר, סדקים אלכסונים באזורי חיבור בין אביזרים שונים, שקיעות של עמודים או תקרה, אלמנטים רגישים לכיפוף (דלתות, חלונות וויטרינות, קשתות, מחיצות גבס ועוד.. ) שמתעקמים בשל לחץ שנוצר בהם, כנראה שיש חשש לסכנה ויש לפעול במיידי מול גורמי מקצוע המוסמכים לנושא.
למי פונים ?
כיום יש חברות המתמחות בהוצאת דוחות לאיתור כשלים הנדסים כאשר אותו מאתר חייב להיות מהנדס אזרחי מוסמך לאחר שעבר סטאז' ועבר את מבחן של הלשכה המהנדסים, כל אדם אחר אינו ראשי לתת חו"ד ופתרונות לאותם הסימנים המתגלים מבדיקה וויזואלית.
על מי מוטלת החובה לשלם על בדיקה שכזאת ?
אחזקת המבנה אמונה על בעלי הנכסים של הבניין, אשר הגורם המאגד אותה הוא וועד הבניין או חברת הניהול שעוסקה ע"י בעלי הנכסים, ממומלץ שכל מבנה שניבנה יעבור בדיקה אחת ל5 שניים כפי שמחייב התקן הישראל כאשר מבנים שניבנו באזורי סיכון ( בשבר סורי אפריקה או באזורים הקרובים לים ) יש לבצע בדיקה אחד ל3 שניים ובכל תסמין לא שגרתית שזוהה במהלך התקופה.
מה העלות של תיקון וכמה עולה חו"ד של גורם מוסמך ?
כל מבנה מראה סימנים של הזהרה, ככול שמגלים אותם מוקדם יותר עלות התיקון יכולה להגיע לאלפי שקלים בודדים, כאשר גודל הזנחה הולך וגדל כך גדלה עלות התיקון הנדרש עד אשר מגיע למאות אלפי שקלים או הריסה של המבנה, חשוב להבין שבדיקות מקדימות ע"י גורמי מקצוע יכולות לצמצם את עלויות התיקון. עלות של בדיקה מבנה והוצאת חו"ד הנדסית מסתכמת בעלות של 5,000 – 6,000 ₪ למבנה עד 10 קומות, שמטרתה להציל חיים ולצמצם את עליות התיקון במידה ויידרש .
מה הסיכוי שחברת הביטוח תפצה את המבוטחים שלה במקרה של קריסה הבניין ?
על פי הנוסח היבש של פוליסות ביטוח דירה סטנדרטיות בישראל כיסוי של התמוטטות וקריסה עצמאית לא מכוסה. בשל הסיבה שפוליסות דירה בישראל מבוססות על פוליסה שנקבעה בחוק הקובעת רשימה של סיכונים שיכללו בכיסוי ואותו סיכון של התמוטטות וקריסה שלא נגרם כתוצאה מאירוע חיצוני ( רעידת אדמה או שרפה ) כך שאותו מבוטח לא יקבל פיצוי כספי .
חשוב לציין כי במדינת ישראל לא התרחשו מספר אירועים של קריסות מבנה מלבד לאסון הוורסאי הטרגי, כאשר הוא מקרה חריג מאוד כי בית המשפט פסק כי מדובר בקריסה שהמקור שלה סוג של התפוצצות ולאור העובדה כי התפוצצות עומד בתנאי הפוליסה נקבע כי בעלי המבנה זכאים לפיצוי אך כמו שצוין מדובר במקרה חריג מאוד .
במקרה ועד הבניין פעל לפי הקריסה של המבנה לפי התקנה, הוציא דוח והתחיל להתארגן לתיקון הנדרש, הועד התריע ובנוסף יש פניה פתוחה לחברת הביטוח, והבניין קרס ולא הוגדר כקריסה שנגרמה מהתפוצצות אך האם במקרה כזה היה לו כיסוי?
על פי החוק היבש נכון לרגע זה כנראה שלא יהיה כיסוי, לאור המקרים האחרונים לא ניראה שיש איזה חברת ביטוח שהרימה את הכפפה ומוכנה לתת כיסוי ביטוחי לאותם בעלי דירות, כדי שהיה שינוי חייבת להתבצע שיני רגולטורי שמתקן את פוליסה התקנית.
כמה מבנים מסוכנים יש בישראל ?
עפ"י נתונים של התאגדות הקבלנים בונה ישראל ידוע על 300 אלף מבנים מסוכנים מוצהרים שניבנו עד 1970, חשוב לציין כי יש הרבה מאוד מבנים שניבנו לאחר 1970 שהם מבנים מסוכנים לדוגמא המבנה בחולון שקרס היה מבנה מסוכן שנבנה לאחר 1970 וקרס כך שמדובר בקנה מידה גדול יותר והינו ברור באופן מוחלט.
מה הפתרון שיש לבעלי דירות במבנים שהבית שלהם בצל סכנה של קריסה ?
לאור העובדה כי אין גוף ממשלתי ציבורי שלוקח אחריות נכן לרגע זה, הנטל עובר לאחריות בעלי הדירות שרובם הגדול ללא יכולת כלכלית שמאפשר להם להוציא מאות אלפי שקלים ולכן הפתרון היחיד שמתגבש מחוסר ברירה הוא הריסה של אותם מבנים המוגדרים מסוכנים ולבנות אותם מחדש בכל מסגרת אפשרית תמ"א 38 /א/ב , פינוי בינוי והתחדשות עירונית ע"י יזם בניה.
בצורה כזאת בעלי הדירות יקבלו דירות חדשות ובטוחות ששווין יהיו גבוהות יותר ללא הוצאות כלכליות ומנגד היזם מקבל את הזכויות בניה.
