חשוב שנבין, בשנים האחרונות הקמת תאגידים עירוניים הינו נושא התופס חלק חשוב בפעילותן של הרשויות המקומיות בישראל.
על פי נתוני משרד הפנים, כיום קיימים בישראל למעלה מ-600 תאגידים עירוניים רשומים (חלקם תאגידים שאחוז ההחזקה של הרשות בהם הוא חלקי או נמוך מאוד).
התאגיד העירוני פועל על בסיס רציונל עסקי ומדדי הצלחה כלכליים, כאשר כל תאגיד עירוני הינו בעל אופי משימתי ויעדים ברורים כדוגמת: תחום התרבות, תחום הפיתוח העירוני, תחום התיירות וכד'.
מנכ"לי רשויות וראשי רשויות רואים בתאגידים עירוניים יחידה קטנה ומובחרת הכפופה ישירות לראש העיר, על מנת לבצע פעולות מידיות (במונחי זמן של רשות), יחידה שמביאה תוצאות מוכחות מהשטח וממתינה למשימות הבאות, ברשויות קטנות או גדולות אתגר הבירוקרטיה הופכת פרויקטים לפרויקטים מסורבלים וארוכי טווח שהופכים לא כלכליים, שלא יוצאים לביצוע, כאשר הגורם היחיד שנפגע מזה הוא התושב, לאור העובדה כי תאגידים עירוניים הם כוח קומנדו שמצליח להגיע לתוצאות מהירות הדבר יוצר תחושה בקרב אנשים כי התאגידים הם דלת אחורית אבל יש לציין שהדבר הפוך, תאגידים עירונים נמצאים תחת זכוכית מגדלת של משרד הפנים, על מנהל תקין והאתגר הגדול של התאגידים הוא שימור היתרון היחסי של התאגיד העירוני על פני הרשות המקומית בכל הנוגע למהירות ויעילות בביצוע פרויקטים.
הקושי בנושא זה נובע ממתח שקיים בין שתי גישות: איגוד התאגידים העירוניים מבקש יותר גמישות והתנהלות חופשית בתאגיד על מנת שהתאגיד העירוני יוכל להיות צעד אחד לפני הרשות המקומית כי ללא יתרון זה, אין כל מוטיבציה לרשות המקומית להקים תאגיד עירוני ולהפעיל אותו. לעומת זאת, הרגולטור ומשרד הפנים טוענים כי התאגידים העירוניים רחוקים יותר משומרי הסף הפועלים ברשויות המקומיות ולכן חשופים להתנהלות לא נכונה, מצב שמוביל לרגולציה מכבידה יותר.
קושי נוסף בתאגידים עירונים הוא גיוס כוח אדם, בשל העובדה כי נדרש כוח אדם בעל מיומנויות אחרות התואם לשוק הפרטי אך מעוסק בתנאי שכר של מגזר ציבורי מייצר משבר בגיוס כוח אדם, למרות שקיימת יעילות משמעותית בתאגידים עירוניים בנושא גיוס כוח אדם הנובעת ממבנה ארגוני שונה מרשויות מקומיות המאפשר העסקת עובדים בחוזים אישיים כך שהדבר מייצר גמישות ניהולית מול רשויות מקומיות, עדיין מורגש קושי גדול בגיוס כוח אדם, ומועמדים לא טורחים להגיע לראיונות ברגע ששומעים את השכר המוצע מול הצעות שמוצעות בשוק הפרטי .
אז אחרי שניפצנו את הרעיון כי תאגידים עירונים הם דלת אחורית של רשויות, אנחנו רואים כי תאגידים עירוניים מתמודדים עם אתגרים שהשוק הפרטי לא מכיר אותם ולכן שיתוף הפעולה בין השוק הפרטי לשוק הציבורי הופך להיות האוקינוס החדש (מנוע הצמיחה ), כלומר, שילוב בין שני העולמות מייצר רווח אמיתי לתושב.
